יש כמה טעויות שמופיעות שוב ושוב אצל כמעט כל ישראלי שמדבר אנגלית. לא משנה אם עובדים בהייטק, מנהלים צוות בינלאומי, או סתם בפגישה עם לקוח מחו"ל. אותן הטעויות. בדיוק אותן. וכשמזהים אותן ומתקנים, משהו בדיבור מרגיש פתאום הרבה יותר חלק ומקצועי. בפוסט הזה נסתכל ישר על הטעויות הנפוצות ביותר ונדבר על מה בפועל עושים עם זה.
הטעות הכי נפוצה: לתרגם מבנים עבריים לאנגלית
אחת הבעיות הגדולות ביותר היא לקחת מבנה משפט עברי ולהלביש עליו מילים באנגלית. לדוגמה, בעברית אומרים "זה לא מעניין אותי" - ובאנגלית הרבה ישראלים אומרים "This doesn't interest me" כשבפועל המשפט הטבעי הוא "I'm not interested in this." זה נכון דקדוקית אבל לא נשמע טבעי.
עוד דוגמה קלאסית: בעברית אומרים "אני מסכים איתך" ובאנגלית יוצא "I agree with you" - זה בסדר גמור. אבל מה עם "בוא נעשה זום"? יוצא "Let's do a Zoom" כשהאנגלית הנפוצה יותר היא "Let's jump on a Zoom" או "Let's get on a call." ההבדל בין נכון לטבעי הוא לפעמים הגבול בין מי שנשמע כמו דובר שפת אם לבין מי שנשמע כמו מי שלמד אנגלית.
מה עושים: שמים לב למבנים שחוזרים על עצמם בדיבור ומחפשים את הגרסה הטבעית שלהם. לא צריך לחפש מילים חדשות, צריך לחפש ביטויים חדשים.
בעיות הגייה שישראלים לא יודעים שיש להם
יש כמה צלילים באנגלית שעברית פשוט לא מכינה אותנו אליהם. שלושה בפרט:
- th - הצליל הזה לא קיים בעברית. רבים מחליפים אותו ב-d או ב-t. אז "this" נשמע "dis" ו-"think" נשמע "tink." זה לא גורם לאף אחד לא להבין, אבל זה מיד מסגיר את המבטא.
- צלילי תנועה ארוכים וקצרים. בעברית אין הבחנה בין "ship" ל-"sheep", בין "bit" ל-"beat." באנגלית זה הבדל אמיתי שמשפיע על הבנה.
- הטעמת הברות בתוך המילה. בעברית ההטעמה כמעט תמיד על ההברה האחרונה. באנגלית זה לגמרי שרירותי. "Comfortable" מוטעם על ה-COM, לא על ה-FOR. "Develop" על ה-VEL. כשמטעימים לא נכון, האנגלי שממול לפעמים פשוט לא מזהה את המילה.
מה עושים: לא צריך להעלים את המבטא. צריך לעבוד על הצלילים שיוצרים בלבול. השאר זה בסדר גמור.
טעויות ב-register: גבוה מדי, ישיר מדי, רשמי מדי
ישראלים נוטים לאחד משניים: או לדבר אנגלית רשמית מאוד, כמו מייל עסקי, גם בשיחה רגילה. או לתרגם את הישירות העברית ישירות, בלי להתאים אותה לסגנון האנגלו-סקסי שיותר עקיף.
לדוגמה, "This is wrong" בעברית זה סביר לגמרי בפגישת צוות. באנגלית זה נשמע קשה. הרבה יותר טבעי לומר "I think we might want to revisit this" או "I'm not sure this is the right direction." לא פחות ישיר, אבל הרבה יותר מתאים לתרבות.
מהצד השני, כשמנסים להיות אדיבים, יוצא לפעמים "I would like to kindly ask you to please consider..." - וזה כבר נשמע כמו מייל מ-1987. האנגלית הדבורה של עסקים מודרניים הרבה יותר קצרה ורגועה.
מה עושים: מקשיבים לאיך דוברי שפת אם מדברים בהקשרים מקצועיים. לא בסרטים, ב-TED Talks, בפודקאסטים עסקיים. שם תשמעו את ה-register האמיתי.
הטעות שאף אחד לא מדבר עליה: הפסקות ומילוי זמן
בעברית כשצריכים שנייה לחשוב אומרים "אז" או "כאילו" או "יענו." באנגלית רבים לוקחים אותה ההרגל ישירות - ומוסיפים "so", "like", או "I mean" כל שתי מילים. זה לא הרסני, אבל זה יוצר רושם של חוסר ביטחון.
יותר מזה: הפחד מהפסקה גורם לרבים לדבר מהר מדי. בניסיון למלא כל שקט, המשפטים נדחסים, ההגייה נפגעת, והמאזין מתעייף. שקט של שתי שניות לא נשמע כמו בורות. הוא נשמע כמו ביטחון.
מה עושים: מתאמנים לסיים משפט ולעצור. פשוט לעצור. לנשום. אז להמשיך. זה אחד הדברים הכי פשוטים ואחד הכי אפקטיביים לשיפור המצגת הכוללת שלכם באנגלית.
אם זיהיתם את עצמכם בחלק מהדברים האלה, זה בדיוק המקום להתחיל. הטעויות האלה לא מחייבות שנים של לימוד מחדש. הן מחייבות עבודה ממוקדת על הנקודות הנכונות. דברו עם סשה ותבדקו איפה הפערים האמיתיים שלכם, ותוך זמן קצר תרגישו הבדל אמיתי בדיבור.