ישראלים יודעים לנהל משא ומתן. זה חלק מה-DNA שלנו. אנחנו מתמקחים על חניה, על מחיר בשוק, על תנאי שכר, ובדרך כלל יוצאים עם תוצאה לא רעה. אבל כשאותו משא ומתן עובר לאנגלית, משהו משתבש. הצד השני מסתכל עלינו בפנים קצת מופתעות, השיחה נעשית מתוחה, ואנחנו יוצאים עם תחושה שאמרנו משהו לא בסדר, רק לא בדיוק מבינים מה. הבעיה היא לא שאתם לא יודעים אנגלית. הבעיה היא שהסגנון הישיר שעובד מצוין בעברית נשמע אחרת לגמרי כשהוא עובר לאנגלית ללא עיבוד.
למה הישירות הישראלית לא מתורגמת אוטומטית
בעברית, המשפט "זה לא מקובל עלינו" הוא נורמלי, עסקי, ממוקד. באנגלית, "That's not acceptable to us" נשמע כמו התחלה של עימות. זה לא בגלל שהמילים שגויות, אלא בגלל שבאנגלית העסקית, במיוחד בהקשרים בינלאומיים, יש שפת ביניים שנבנית על מה שנקרא softeners, כלומר ביטויים שמרככים את המסר מבלי לאבד ממנו את הכוח.
ישראלים רבים חושבים שהוספת מילים רכות פירושה כניעה או חולשה. זה לא נכון. בעולם הדיפלומטי והעסקי הבינלאומי, מי שיודע לאמר לא בצורה אלגנטית נתפס כמי שיודע מה הוא עושה, לא כמי שפוחד מהעימות.
ביטויים שמשנים את כל הדינמיקה
הנה כמה עקרונות פרקטיים שאפשר לשלב מחר בבוקר בשיחת משא ומתן:
- במקום: "We can't do that." - נסו: "That's going to be tricky for us, but let's see what we can do."
- במקום: "That price is too high." - נסו: "I'd love to make this work, and the number we're looking at is a bit outside our range. Is there flexibility there?"
- במקום: "We need an answer by Friday." - נסו: "We're hoping to have something confirmed by end of week, so it would really help us to know where you're at."
- במקום: "That's not our problem." - נסו: "I understand where you're coming from, and from our side, here's the situation..."
שימו לב שבכל הדוגמאות האלה, המסר נשמר. אתם לא מוותרים על שום דבר. אתם פשוט בונים את ה-frame אחרת, ובצורה שמזמינה את הצד השני לשיתוף פעולה במקום הגנה.
הגוף, הקצב והפאוזות, לא רק המילים
אחד הדברים שהכי קשה לתרגל בלי משוב חיצוני הוא הקצב. בעברית אנחנו מדברים מהר, חד, ועם המון אנרגיה שמוגשת בלי הקדמה. באנגלית, הקצב המהיר הזה יכול להישמע כמו לחץ, ולפעמים ממש כמו תוקפנות.
כמה דברים ששווה לתרגל:
- הפסקות מכוונות: אחרי שאתם מציגים עמדה, תעצרו. תנו לצד השני לעבד. ישראלים נוטים למלא שקטים באופן אוטומטי, ולפעמים בדיוק השקט הוא מה שעושה את העבודה.
- טון שאלתי: במקום להצהיר, שאלו. לא מתוך חולשה, אלא כי שאלות מחזיקות את השיחה פתוחה. "What would it take for you to be comfortable with this?" זה לא ויתור. זה מהלך.
- Labeling רגשות: טכניקה מהמשא ומתן של FBI שעובדת גם בסקייפ עם לקוח מניו יורק. "It sounds like you're concerned about the timeline." שמים שם על מה שהם מרגישים, ומיד יוצרים חיבור.
מה לעשות כשאתם מרגישים שאיבדתם שליטה בשיחה
זה קורה. השיחה הולכת לכיוון שלא ציפיתם, הצד השני אומר משהו שמפתיע אתכם, ואתם מרגישים שאתם מאחורי הכדור. הדבר הראשון שישראלים עושים במצב כזה הוא לדחוף חזק יותר, מהר יותר, חזק יותר. זה בדרך כלל לא עוזר.
במקום זה, נסו את ה-reset הקטן הזה:
- אמרו "Let me make sure I understand what you're saying." וחזרו על מה שהם אמרו במילים שלכם.
- בקשו הפסקה אם צריך: "Can we take a moment? I want to think about this properly." זה לא נשמע חלש. זה נשמע מקצועי.
- חזרו לאינטרס המשותף: "We both want to close this, so let's figure out what the sticking point really is."
משא ומתן באנגלית הוא מיומנות שאפשר לפתח. לא מדובר בשינוי האישיות שלכם, אלא בהוספת כלים לאותה חוזק שכבר יש לכם. אם אתם רוצים לתרגל את הדברים האלה בסביבה בטוחה עם פידבק אמיתי, דברו איתנו ונראה מה מתאים לכם.